אלימות במשפחה וצווים

בקשה לצו הגנה תתאפשר רק אם אירוע האלימות היה "בסמוך לפני בקשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו" (סעיף 3(1) לחוק) ולחילופין "התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו" (סעיף 3(2) לחוק) או בשל "התעללות נפשית מתמשכת בבן משפחה" (סעיף 3(3) לחוק). 

בחוק נקבעו סיטואציות דחופות המצדיקות מתן צו הגנה במעמד צד אחד, אולם כדי לאפשר לנתבע להגן על עצמו ולממש את זכויותיו הדיוניות, על בית המשפט לקבוע דיון במעמד שני הצדדים בהקדם ועד 7 ימים מיום מתן הצו.

בהתאם לקבוע בחוק, ניתן להוציא צו הגנה לתקופה מוגבלת של עד שלושה חודשים, כאשר בסך הכול לא תעלה התקופה על שישה חודשים. מנימוקים מיוחדים, יכולה ערכאה שיפוטית להאריך את התקופה עד שנה.

הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה, תיתן את הצו רק לאחר ששוכנעה בעובדות ובראיות כי מבקש הצו נמצא בסכנה ממשית. מהטעם שהחוק קובע שצו הגנה ינתן רק בסמוך לאירוע האלימות, חשוב שלא להתמהמה ועם קרות האירוע, להגיש את הבקשה.

כאמור, צו הגנה הינו זמני, באמצעותו, יש באפשרות הצדדים להתרחק זה מזו, כדי למנוע פגיעה או הסלמה במצב, סיוע של עו"ד לענייני משפחה נחוץ ליעילות ההליך.